״נכבה בעברית״ יצא לאור!

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

נכבה בעברית: ההשקה

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קרוב לחמישית מהיהודים בישראל תומכים בזכות השיבה כך עולה מסקר דעת קהל שערך מכון גיאוקרטוגארפיה במיוחד עבור הספר "נכבה בעברית", ספרם החדש של איתן ברונשטיין אפריסיו ואלאונור מרזה ברונשטיין.

​

הספר בהוצאת "פרדס" הוא בעיקרו יומן מסע פוליטי, מאד אישי לפרקים, המגולל את סיפורו של איתן ברונשטיין אפריסיו, שהוביל את השינוי הדרמטי שהתחולל בשיח הישראלי ביחס לנכבה מאז ראשית שנות האלפיים. עד אז, המונח ״נכבה״ נעדר כמעט לחלוטין בכתיבה ובדיונים בעברית וכיום הוא שגור וכמעט טריוויאלי. איתן הקים בשנת 2001 את ״זוכרות״ שהובילה את השינוי הזה. 

 

הספר, שנכתב ברובו כשיחה בין שני המחברים, כולל סקר דעת קהל ראשון מסוגו שבחן מה הישראלים יודעים על המושג "נכבה" ומה עמדותיהם לגבי זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. הממצאים מפתיעים מאד והמחברים מנתחים ומסבירים את הפער בינם לבין ציפיותיהם שהיו נמוכות בהרבה.

 

בנוסף, מביא הספר תובנות חדשות ומרתקות על הנכבה ויחסם של הישראלים אליה, וגם מציע שהכרה משמעותית בה הכרחית כדי להביא לשינוי עמוק במצב הפוליטי וכדי ולהתגבר על המבוי הסתום שבו אנו נמצאים כבר שנים רבות.

 

הספר מביא גם את סיפורם האישי של מחבריו, בעיקר את סיפורו של איתן. הוא סוקר את תחנות חייו ובוחן כיצד אלה הביאו להתפתחות תודעתו ופעילותו החינוכית-פוליטית. הוא נולד בארגנטינה, בשם קלאודיו, עבר לישראל לקיבוץ בהיותו בן חמש ורק אחרי שבגר, במסלול הישראלי הרגיל, הגיע למסקנה שלמדינה היהודית ולציונות אין אפשרות להשתלב בשלום במזרח התיכון. במבט לאחור, הקמת ״זוכרות״ כארגון שמטרתו לאתגר את הציונות היתה תגובה לתובנה זו. הספר מספר בהרחבה את סיפור הקמת הארגון, הדילמות בהן נתקל בראשיתו ועיקרי פעילותו בעיני מי שייסד אותו.

 

ד״ר אלאונור מרזה ברונשטיין, היא אנתרופולוגית פוליטית, פעילה פמיניסטית, צרפתיה, יהודייה ומוסלמית, שחיה בישראל אך בחרה שלא להתאזרח. סיפור חייה הייחודי והמבט שלה כמומחית מבחוץ (ומבפנים בו זמנית) על התהליכים החברתיים תורמים תובנות ומעלים שאלות חשובות על עיצוב הזהות הישראלית ועל היכולת לפעולה פוליטית רדיקלית. 

 

לטענת המחברים הנכבה לא היתה תחילתו של תהליך נישול הפלסטינים משטחי מדינת ישראל של היום, אלא שיאו. תהליך זה החל עם ההגירה הציונית לשטחי פלסטין ההיסטורית, אי אז בסוף המאה ה-19, ונמשך ברצף עד ימינו. ועם זאת, לאורך השנים נעשה מאמץ שיטתי וממסדי להכחיש את התופעה ולהדחיקה. הספר מתאר מאמץ זה לצד המאבק הנחוש שנוהל נגדו. בין דפיו גלומה תקווה שהדור החדש של הישראלים ישתחרר מהתביעה לאדנות בלעדית על הארץ ויכיר באפשרות של שותפות שווה בין כל תושביה ואוהביה, ובכלל זה הפליטים הפלסטינים.

 

הכותבים הם זוג לחיים ולמאבק הפוליטי, הם גרים בתל אביב. יחד הקימו ומנהלים את ארגון דה-קולונייזר, מעבדת מחקר ואמנות שמייצרת חומרים החושפים ומאתגרים את אופיו הקולוניאלי של המשטר הישראלי.

​

בימים אלה הספר נכתב בצרפתית ויצא לאור בספטמבר 2018.

​

​

​

המאבק לדון בספר:

​

שרת התרבות מירי רגב כתבה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ודרשה לקדם חקיקה שתמנע כל דיון בנושא הנכבה. היא גם פנתה לראש עיריית ירושלים כדי שיבקש מבית המשפט בבקשה צו מניעה לאירוע על הספר בגלריה ברבור. קראו את המכתב של מירי רגב.

קראו על כך בהארץ, ישראל היום, ערוץ 7, mynet ירושלים.

עיריית ירושלים עתרה לבית משפט השלום בבקשה להוציא צו מניעה לאירוע על ״נכבה בעברית״ בגלריה ברבור. בית המשפט דחה את הבקשה. לקריאת הפרוטוקול וההחלטה.

העירייה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בין היתר טען בא כוח העירייה - לראשונה בבית משפט - שהאירוע נוגד את ״חוק הנכבה״. בית המשפט קבע שהאירוע לא מנוגד לחוק הנכבה ודחה את בקשת צו המניעה. קראו את ההחלטה. קראו על כך בהארץ.

האירוע התקיים כמתוכנן ב-18.6.2018. ראו וידאו של הערב.

יונתן אופיר ראיין את איתן ברונשטיין בעקבות הסקנדל. קראו באנגלית במונדווייז.

 

 

כתיבה על הספר:

​

עודה בשאראת כתב ביקורת בהארץ. אם הקישור לא נפתח ראו כאן. 

יוסףה מקיטון כתבה בבלוג ״בלי גאולה״.

תום פסח כתב בהעוקץ: לחפש פרצות מפתיעות.

יוסי ברנע כתב בהגדה השמאלית: ביקורתי עד סהרורי.

ידיעה במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות מתאריך 13.7.2018: מירי רגב כמעט הצליחה למנוע

 

 

                        ערב עיון על הספר

במאז״ה 9, תל אביב ב-18.10.2018.

בהשתתפות:

יולי נובק, מנהלת ״שוברים שתיקה״ לשעבר;

רון כחלילי, במאי דוקומנטרי ופובליציסט;

אלאונור מרזה ברונשטיין;

איתן ברונשטיין אפריסיו.

 

 

​